פיסוק ותקינות לשונית

פסיק — איפה כן

• בין איברים ברשימה: ספרים, מחברות ועפרונות.
• לפני מילת ניגוד: רצינו לצאת, אבל ירד גשם.
• אחרי פסוקית שפותחת משפט: מכיוון שאיחרנו, פספסנו.
• סביב תמורה: דן, מנהל בית הספר, פתח את הטקס.
• אחרי פנייה: חברים, בואו נתחיל.

פסיק — איפה לא

• בין נושא לנשוא: 'הילד, קרא ספר' שגוי.
• לפני 'ש' של פסוקית לוואי או מושא: 'ידעתי, שהוא יאחר' שגוי.
• לפני 'ו' שמחברת שני איברים בלבד: 'ספרים, ומחברות' שגוי.

נקודה־פסיק ונקודתיים

• נקודה־פסיק מפרידה בין שני משפטים קשורים: הוא ניסה שוב; הפעם זה עבד.
• נקודתיים מקדימות רשימה, הסבר או ציטוט: היו שלוש סיבות: זמן, כסף ומרחק.

מקף ומקף מפריד

• מקף מחבר: בית־ספר, אי־הבנה.
• מקף מפריד (ארוך) מכניס הערה: הוא הגיע — באיחור — אבל הגיע.

שגיאות תקינות נפוצות

• במידה ש — משמש רק למידה ולכמות. לתנאי אומרים 'אם' או 'אם כן'.
• יתר על המידה — ולא 'יתר על המדה'.
• את מיותרת — 'הוא נתן את לי' שגוי. 'את' באה רק לפני מושא ישיר מיודע.
• אותו / אותה — לא במקום 'אותו הדבר'. 'אותו ספר' תקין, 'ראיתי אותו הספר' לא.
• כמות מול מספר — כמות לדברים שאינם נספרים, מספר לנספרים. 'מספר אנשים' ולא 'כמות אנשים'.
• להתייחס ל ולא 'להתייחס על'.
• אי אפשר — שתי מילים.
• למרות ש — יש המקפידים על 'אף על פי ש' בכתיבה גבוהה.

התאם

שגיאת ההתאם היא השגיאה שהכי מפילה בלי שמרגישים בה:

• מין: 'שולחן גדולה' שגוי.
• מספר: 'הילדים הלך' שגוי.
• התאם בשם המספר: 'שלוש ילדים' שגוי — ראו המדריך על שם המספר.
• התאם בין נושא רחוק לנשוא: במשפט ארוך קל לאבד את הנושא ולהתאים לשם העצם הקרוב.

רשימת בדיקה מהירה

1. קראו את החיבור בקול

   שגיאות התאם נשמעות לפני שהן נראות.

2. בדקו כל 'את'

   האם המושא באמת ישיר ומיודע?

3. בדקו כל פסיק לפני ש'

   ברוב המקרים הוא מיותר.

4. בדקו כל מספר

   התאם הפוך — זכר מקבל צורת נקבה.