פורסם איך אנחנו כותבים ובודקים מדריכים
לכל חלק במשפט יש תפקיד תחבירי, ואפשר לזהות כל אחד מהם בשאלה אחת. נושא — מי או מה מבצע. נשוא — מה נאמר על הנושא. מושא — את מי או במה. לוואי — איזה, ומתאר שם עצם. תיאור — מתי, איפה, איך או למה.
נושא
מי או מה שהמשפט מדבר עליו. שואלים: מי עשה את הפעולה? הנושא יכול להיות שם עצם, שם גוף, שם פועל או פסוקית שלמה.
- הילד קרא ספר.
- לרוץ בבוקר מרענן. — שם פועל בתפקיד נושא.
- מי שהגיע ראשון קיבל פרס. — פסוקית בתפקיד נושא.
שימו לב למשפטים ללא נושא מפורש: ירד גשם, קר בחוץ. יש גם משפטים סתמיים: אומרים שהמחירים יעלו.
נשוא
מה שנאמר על הנושא. בדרך כלל פועל, אבל לא תמיד.
- נשוא פועלי: הילד קרא ספר.
- נשוא שמני: הילד חכם. אין כאן פועל, והנשוא הוא שם תואר.
- אוגד: אבי הוא רופא. ה'הוא' הוא אוגד, וחלק מהנשוא.
מושא
מי או מה שהפעולה חלה עליו. שואלים: את מי? את מה? במה? על מה?
- קראתי ספר. — מושא ישיר.
- חשבתי על התשובה. — מושא עקיף, עם מילת יחס.
- אמרתי שאאחר. — פסוקית מושא.
לוואי
מתאר שם עצם ונצמד אליו. שואלים: איזה? של מי? זו הנקודה שהכי מתבלבלים בה, כי לוואי ותיאור נראים דומים — אבל לוואי צמוד לשם עצם ותיאור צמוד לפועל.
- הספר הכחול — לוואי תואר.
- ספר של המורה — לוואי שייכות.
- הילד שקרא — פסוקית לוואי.
תיאור
מתאר את הפעולה. שואלים: מתי, איפה, איך, למה, כמה?
- הוא הגיע אתמול. — תיאור זמן.
- הם נפגשו בפארק. — תיאור מקום.
- היא ענתה בשקט. — תיאור אופן.
- נסעתי כדי ללמוד. — תיאור תכלית.
תמורה
חלק שמוסיף מידע על חלק אחר ומתייחס לאותו דבר. מופרד בדרך כלל בפסיקים: דן, מנהל בית הספר, פתח את הטקס.
איך מנתחים משפט — סדר העבודה
- מוצאים את הנשוא
הוא העוגן. בלעדיו אין משפט.
- שואלים מי מבצע
זה הנושא.
- שואלים את מה
זה המושא, אם יש.
- כל מה שנשאר
בודקים למה הוא נצמד: לשם עצם — לוואי. לפועל — תיאור.
טעויות נפוצות
- לסמן לוואי כתיאור ולהפך.
- לשכוח שנשוא יכול להיות שמני ובלי פועל.
- לכלול את מילת היחס מחוץ למושא — 'על התשובה' כולו המושא העקיף.
- לחפש נושא במשפט שאין בו, כמו 'ירד גשם'.
תרגול
- נתחו: בבוקר קרא התלמיד החרוץ את הספר בספרייה.
נשוא: קרא. נושא: התלמיד. לוואי: החרוץ. מושא: את הספר. תיאור זמן: בבוקר. תיאור מקום: בספרייה.
- איזה תפקיד ממלא 'של אחותי' במשפט 'ראיתי את החברה של אחותי'?
לוואי שייכות — הוא נצמד ל'החברה', שם עצם.
שאלות נפוצות
- איך מבחינים בין לוואי לתיאור?
- לוואי נצמד לשם עצם ועונה על 'איזה'. תיאור נצמד לפועל ועונה על מתי, איפה או איך. תיאור אפשר להזיז לתחילת המשפט, לוואי לא.
- האם נשוא חייב להיות פועל?
- לא. יש נשוא שמני, למשל 'הילד חכם', ויש נשוא עם אוגד, למשל 'אבי הוא רופא'.
- מה זו תמורה?
- חלק שמוסיף מידע על חלק אחר ומתייחס לאותו דבר, בדרך כלל בין פסיקים.
רוצים לראות את מורה-מורה בגוגל?
הוסיפו אותנו כמקור מועדף — והתוכן שלנו יופיע גבוה יותר בחיפושים שלכם.