איך מאזנים תגובה כימית

למה אסור לשנות נוסחה

H2O זה מים. אם כותבים H2O2 זה מי חמצן, חומר אחר. האיזון נעשה ב־2H2O כשצריך שני מולים של מים, לא בשינוי המים עצמם. הסוגריים במקדמים מכפילים את כל האטומים בנוסחה.

שימור מסה של לבואזיה: מה שנכנס יוצא בצירוף מחדש. אם נראה שחסר חמצן, הוא הגיע מהאוויר — צריך לכתוב O2 במגיבים ולא להעלים.

דוגמה: H2 + O2 → H2O

1. ספירה ראשונה

   שמאל: 2H, 2O. ימין: 2H, 1O. חמצן לא מאוזן.

2. מקדם 2 למים

   H2 + O2 → 2H2O. עכשיו ימין 4H ו־2O.

3. מקדם 2 למימן

   2H2 + O2 → 2H2O. 4H ו־2O בכל צד.

4. בדיקה

   לא פישטו נוסחאות. מקדמים שלמים קטנים ביותר.

שריפה ופחמימנים

CH4+O2→CO2+H2O. מאזנים C, אז H, אז O: CH4+2O2→CO2+2H2O. אם יוצא מקדם חצי לחמצן, כופלים את כל המשוואה ב־2 כדי לקבל שלמים.

יוני בפוליאטומיים: אם SO4 מופיע משני הצדדים כקבוצה, אפשר לאזן כקבוצה. אחרת מפרקים לאטומים.

טעויות נפוצות

• לשנות אינדקסים בנוסחה.
• לשכוח שמקדם מכפיל את כל האטומים.
• להשאיר שברים כשהמורה דורש שלמים.
• לא לבדוק יסוד אחרון אחרי שינוי מקדם.
• לבלבל מקדם עם מצב צבירה.

אחרי האיזון — מולים

המקדמים הם יחס מולים. 2H2+O2→2H2O אומר ששני מולים מימן מגיבים עם מול חמצן. מכאן מסות לפי מסה מולרית. בלי איזון הסטוכיומטריה קורסת.

תרגול: כתבו טבלת ספירה לכל יסוד. עדכנו אחרי כל מקדם. אל תאזנו בראש בלבד בתגובות ארוכות.